​חוקי המגן במדינת ישראל מעניקים לעובדים זכויות רבות ומגוונות, הן בשלב טרם תחילת העבודה (ריאיון וקבלה לעבודה), הן בתקופת העבודה והן בשלב שלאחר סיום יחסי עובד ומעביד.

​

חוקים רבים בתחום דיני העבודה הינם חוקים המעניקים לעובדים זכויות יסודיות אשר לא ניתן לוותר עליהן (זכויות קוגנטיות) ואף אם העובד ויתר עליהן, הויתור אינו תקף.

בין יתר הזכויות הקוגנטיות נמנות, שכר מינימום, שעות נוספות, חופשה בתשלום, ביטוח פנסיוני ועוד.

זכויות נוספות המוענקות בחוקי העבודה הן ההגנה מפני הטרדה מינית במקום העבודה, הגנה מפני אפליה בעבודה, הגנה על נשים בהריון, חופשת לידה ועוד.

חשוב מאוד כי העובד יכיר את הזכויות המוקנות לו בחוק ואת אלה המוקנות לו על פי חוזה העבודה או ההסכמים הקיבוציים וצוי ההרחבה (ככל שקיימים).

 

כאמור, חוקי העבודה הינם חוקי מגן בהם קבועים החובות והזכויות של העובד והמעביד, חוקים אלו הם קוגנטיים, כלומר שהסכמה בין העובד למעביד לנהוג בניגוד לאמור בחוק איננה תקפה.

בין יתר הזכויות הקוגניטיות ניתן למצוא קביעות בנוגע לשעות עבודה מקסימליות, ימי עבודה מותרים, ימי חופשה, דמי מחלה, ונושאים אחרים הקשורים לבטיחותם של העובדים ולבריאותם.

חקיקה זו מטרתה להגן על העובד והמעביד ולקבוע את הרף המינימלי לתנאי עבודה נאותים.

 

ניתן להטיב עם העובד מעבר לקבוע בחוק, אך הקבוע בחוק הוא המינימום הנדרש, למשל, מעביד יכול לקבוע כי הוא נותן לעובדיו פי שניים ימי חופשה מהקבוע בחוק אך הוא אינו יכול להפחית מימי החופשה הקבועים בחוק.

 

להרחבה בנושא חוקי ודיני העבודה לחץ כאן.

​

בנוסף לחוקי היסוד וחוקי המגן, ישנם גם בהסכמים קיבוציים, אלו הם הסכמים בין קבוצת עובדים המאוגדים בארגון לבין קבוצת מעבידים או ארגון יציג של מעבידים. אלו הם הסכמים המיטבים עם העובדים.

בנוסף להסכמים הקיבוציים, ישנם צווי הרחבה, אלו הם צווים המרחיבים את תחולת ההסכמים הקיבוציים ובתקנון, הסכמים ספציפים, חוזים ונוהגים המצויים במשפט העבודה.

 

 

במאמר זה נסקור בקצרה את זכויותיהם של העובדים בישראל. 

 

הודעה למועמד לעבודה

חוק הודעה לעובד ומועמד לעבודה מחייב מעביד למסור תשובה למועמד לעבודה בקשר לקליטתו במקום העבודה. את ההודעה יש למסור בכתב, ניתן למסור באמצעי אלקטרוני דוגמת מייל או הודעת sms. את ההודעה יש למסור 14 ימים לאחר היום שבו התקבל מועמד אחר לעבודה לאותו התפקיד.

 

הודעה לעובד על תנאי העסקה

חוק הודעה לעובד מחייב מעביד למסור לעובד הודעה בכתב הכוללת את תנאי העסקתו, את פרטי המעסיק ועוד. חובה למסור את ההודעה על תנאי העסקה לעובד בתוך 30 ימים מיום תחילת העבודה. אם העובד והצדדים חתמו על חוזה העסקה אין צורך במשלוח הודעה לעובד.

 

שכר מינימום

חוק שכר מינימום קובע כי כל עובד במשק זכאי לקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום הקבוע בחוק. שכר המינימום מתעדכן בהתאם למדד. לא ניתן להתנות על חוק זה.

 

גמול שעות נוספות

בהתאם לחוק שעות העבודה והמנוחה, כל עובד העובד מעל לשעות הקבועות בחוק זכאי לקבל גמול נוסף בעד שעות נוספות. 125% בעד השעתיים הראשונות מעבר לשעות העבודה, 150% בעד השעה השלישית מעבר לשעות העבודה ואילך.

להרחבה בנושא שעות נוספות לחץ כאן.

 

 דמי נסיעות

בהתאם לצו הרחבה "בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה" שפורסם ביום 11.08.2016, על המעביד לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש העובד בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. מעביד המספק שירותי הסעה אינו נדרש לשלם לעובדיו דמי נסיעה. החל מה- 01.02.2016, סכום ההחזר שעל המעסיק לשלם לעובד הוא 22.60 ש"ח ליום.

 

חופשה שנתית

כל עובד זכאי לחופשה שנתית הנתקבעת בהתאם לוותק שלו במקום העבודה. בארבע השנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד ל-16 ימי חופשה (החל מיום 01.01.17), כאשר בפועל מדובר ב-14 ימי חופשה לעובד המועסק בשבוע עבודה של 6 ימים, וב-12 ימי חופשה לעובד המועסק בשבוע עבודה של 5 ימים. לאחר 4 שנים עולים ימי החופשה בהתאם לוותק. עם סיום יחסי העבודה, זכאי העובד לפדות את ימי החופשה שנותרו לו בכסף, ואולם ניתן לפדות ימי חופשה רק בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו.

 

דמי חגים

 חוק שעות עבודה ומנוחה וההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים קובעים כי עובד זכאי לתשלום בגין חגים. זכות זו היא לעובדים בשכר חודשי ובעלי וותק של שלושה חודשים. תשלום דמי חגים הינו על פי החגים אותם חוגג העובד, כלומר, עובד יהודי יקבל תשלום עבור ראש השנה (יומיים), יום כיפור, סוכות (יומיים), פסח (יומיים), שבועות ויום העצמאות. עובד שאיננו יהודי יקבל על פי החגים אותם הוא חוגג.

 

דמי מחלה

עובד זכאי ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה, ובשנת עבודה זכאי ל-18 ימי מחלה. דמי מחלה משולמים החל מהיום השני. בגין היום השני והשלישי יקבל העובד 50% מהשכר היומי שלו, והחל מהיום הרביעי יקבל 100% מגובה שכרו היומי. ניתן לצבור ימי מחלה עד ל-90 ימים.

להרחבה בנושא ימי מחלה לחץ כאן.

 

דמי הבראה

עובד אשר יש לו ותק של שנה לפחות, זכאי לדמי הבראה. גובה דמי ההבראה הוא 378 ₪ ליוםבמגזר הפרטי, ו-421 ₪ ליום במגזר הציבורי. במגזר הפרטי זכאי העובד ל-5 ימי הבראה בשנה הראשונה, 6 ימי הבראה בשנים ב' ו-ג'. 7 ימי הבראה בשנים הרביעית עד העשירית. עם סיום יחסי העבודה ניתן לקבל דמי הבראה בגין השנתיים האחרונות בלבד.

להרחבה בנושא דמי הבראה לחץ כאן.

 

הפרשות לקרן פנסיה

בשנת 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. על פי צו זה הן העובד והן המעביד חייבים להפריש כספים לקרן פנסיה של העובד. העובד זכאי להפרשות אלו רק לאחר שהשלים 6 חודשי עבודה אצל המעביד. בנוסף להפרשות אלו על המעביד להפריש כספים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.

החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר, 12.5%- על חשבון המעסיק. הפרשות המעביד מורכבות מ- 6.5% לרכיב תגמולים ו-6% לרכיב פיצויים.

להרחבה בנושא הפרשות לקרן פנסיה וביטוח מנהלים לחץ כאן.

 

פיצויי פיטורים

עובד המפוטר ממקום עבודתו זכאי לפיצויי פיטורין. גובה הפיצויים נקבע על פי וותק עובדתו של העובד אצל המעביד. עובד המתפטר ממקום עבודתו איננו זכאי לפיצויי פיטורים אלא במקרים חריגים הקבועים בחוק ופסיקה, כגון במקרה של התפטרות העובד בשל הרעת תנאים ממשית, התפטרות עקב מחלה, התפטרות לשם טיפול בילד, התפטרות עקב מעבר דירה בנסיבות המנויות בחוק ועוד.

 

שכר עבודה

שכר בגין עבודה ניתן לקבל במספר צורות. ישנם עובדים המוגדרים כעובדים שעתיים, כלומר מקבלים שכר לפי שעה, ישנם עובדים בשכר יומי, עובדים בשכר חודשי ועובדים בשכר לפי תוצרת (עמלות). את השכר על המעביד לשלם אחת לחודש, עד ליום ה-9 בחודש העוקב לחודש העבודה.

 

פיצויי הלנת שכר

כאמור, את שכר העבודה יש לשלם את ל-9 לחודש העוקב לחודש העבודה. כאשר השכר איננו משולם עד למועד זה, זכאי העובד לפיצוי בגין הלנת שכרו. בתביעות בגין הלנת שכר ישנה התיישנות קצרה מועד של שנה בלבד. חשוב לציין כי בתי הדין אינם נוטים לפסוק פיצוי בגין הלנת שכר אלא במקרים חריגים ובמקרים בהם הפרה זו מצטרפת להפרות נוספות של המעביד.

 להרחבה בנושא הלנת שכר לחץ כאן.

​

הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות

עובד שפוטר ממקום עבודתו זכאי לקבל הודעה מוקדמת לפני פיטוריו. ימי ההודעה המוקדמת הינם בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה. עובד עם ותק עבודה של חודש, זכאי להודעה מוקדמת בת יום אחד, עובד עם ותק של חודשיים זכאי לשני ימי הודעה מוקדמת וכן הלאה עד לחודש הודעה מוקדמת לעובד עם ותק רב שנים.

חשוב לדעת כי גם עובד המתפטר ממקום עבודתו חייב ליתן למעביד הודעה מוקדמת לפי הכלל המובא מעלה. עובד או מעביד המפרים את חוק הודעה מוקדמת יפצו את הצד השני בדמי הודעה מוקדמת.

להרחבה בנושא הודעה מוקדמת לחץ כאן.

​