​

התביעה כאמור תוגש כנגד המזיק הישיר, ואולם במקרים רבים מאוד המזיק הישיר יעביר את התביעה לחברת הביטוח שלו או למוסד לביטוח לאומי (במקרה של תאונת עבודה) על מנת שתנהל את ההליך בשמו.

 

במהלך ניהול ההליך המשפטי על התובע להוכיח כי אכן נגרם לו נזק בשל פעולה רשלנית של הנתבע. על התובע להוכיח את תביעתו ב-51%. אם התובע יצליח להוכיח את תביעתו ב-51%, תביעתו תתקבל.

 

בפקודת הנזיקין קיימות עוולות פרטיקולריות (ספציפיות) ועוולות אוניברסליות (כלליות).

תביעות פרטיקולריות הן לדוגמא, תביעות בשל תאונות דרכים, תאונות עבודה, תקיפה, הסגת גבול, מטרד ליחיד או לציבור, נשיכת כלב, אש ועוד.

עוולות אוניבסליות הן לדוגמא, עוולת הרשלנות. זוהי עוולה כללית המתאימה לכל מעשה או מחדל ואשר איתה ניתן לבסס עילה לתביעה.

 

תביעות בגין נזקי גוף מוגשות הן בשל נזקים גופניים שנגרמו לנפגע, כגון, נזקים בתחום האורטופדי, הנוירולוגי וכו' והן בשל נזקים נפשיים שנגרמו לנפגע בשל הטראומה אותה חווה בתאונה.

 

מטרת דיני הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו תוך פיצוי הנפגע בגין הנזק שנגרם לו. בדיני הנזיקין אין מטרה להעניש את המזיק, זוהי מטרה מהתחום הפלילי.

 

כאמור, מטרתן של תביעות אלו, היא להשיב את הנפגע למצבו טרם התאונה או האירוע ככל שניתן (כגון הוצאות רפואיות שהוציא לשם קבלת הטיפול בפגיעתו ועוד). באותם מקרים בהם לא ניתן להביא את הנפגע למצבו טרם התאונה, כגון במקרים של נכויות צמיתות, הרי שהדבר יבוא לידי ביטוי בפיצוי כספי.

​

בתביעות המוגשות לבית המשפט בשל נזקי גוף, על התובע להוכיח שלושה מרכיבים עיקריים:

1. אחריותו ורשלנותו של הנתבע.

2. נזקים גופניים שנגרמו לתובע.

3. קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקים.

 

אחריותו ורשלנותו של הנתבע תוכח בהתאם לנסיבות האירוע, ומידת אחריותו של הנתבע לקרות האירוע ואי מניעתו.

 

הנזקים הגופניים יוכחו בעזרת חוות דעת של מומחה רפואי (למעט בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אשר תקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לתובע בהתאם לסוג הפגיעה, חומרתה והשפעתה על מצבו הרפואי.

 

ברוב המוחלט של המקרים הוכחת הקשר הסיבתי היא החלק הקשה של התביעה, שכן, הנתבע תמיד יטען כי הנזקים הגופניים היו כבר אצל התובע. בתביעות רשלנות רפואית, זהו החלק הארי של התיק המשפטי.

​

​

מהם נזקי גוף?

 

"נזקי גוף" הוא מונח הכולל בתוכו הן נזקים גופניים והן נזקים נפשיים. נזקים אלו יכול שיהיו נזקים זמניים ויכול שיהיו נזקים לצמיתות. הנזקים הגופניים נמדדים על פי אחוזי נכות הקבועים בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי.

 

כאשר אנו מתייחסים לנזקי גוף, אנו מתכוונים גם לכאבים אותם סובל הנפגע וגם לסבל שנגרם לו כתוצאה מנזקיו הגופניים, וזאת מלבד אחוזי הנכות (הזמניים או הקבועים) שנגרמו לתובע.

על מנת לפצות את הנפגע על הנכות שנגרמה לו ועל הכאב והסבל אותם הוא עובר ויעבור בהמשך, הנתבע יפצה את התובע בפיצוי כספי.

 

תביעות מסוג זה, הינן תביעות המשלבות בתוכן, הן את ההיבט המשפטי והן את ההיבט הרפואי. שכן, על עורך הדין המייצג בתיק להתמצא בשני ההיבטים הללו.

 

על מנת להוכיח נזקים גופניים או נפשיים, על התובע להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרפואי בו טוען התובע כי נגרמו לו פגיעות. חוות הדעת תקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לתובע בהתאם לאופי הפגיעה, סוג הפגיעה וחומרתה ועוד. כמו כן, תקבע חוות הדעת את הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הנזקים הנטענים.

 

המקרה היחיד בו התובע לא צריך להצטייד בחוות דעת מומחה רפואי, ואף אסור לו לעשות כן, הוא במקרה של תאונת דרכים. במקרה זה, המומחה הרפואי ימונה על ידי בית המשפט.

בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר התאונה הינה גם תאונת עבודה והתובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי קבע לתובע אחוזי נכות, אחוזי נכות אלו יקבעו אף בתביעה כנגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב, והתובע לא ייבדק בשנית על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (למעט מקרים נדירים).

 

בתיקי נזקי גוף בשל רשלנות רפואית, לחוות הדעת של המומחה הרפואי יש משקל מכריע בגורל התביעה. שכן, חוות דעת זו תבסס את הקשר הסיבתי בין האירוע והרשלנות לבין הנזקים שנגרמו לתובע. חוות הדעת תבחן את איכות הטיפול שקיבל התובע ואשר בגינו הוא תובע, את הסיבות לנזקים ועוד ותקבע האם היתה התרשלות בטיפול הרפואי אם לאו.

​

​

טיפולים רפואיים

 

נזקים גופניים נוטים להתגבש לאחר כשנה מיום קרות האירוע התאונתי.

 

חשוב מאוד לקבל טיפול רפואי מייד ובסמוך למועד האירוע התאונתי. כמו כן, חשוב לציין את הסיבה לקבלת הטיפול הרפואי ולוודא כי הרופא המטפל מציין זאת על גבי הטפסים הרפואיים. חשוב לוודא כי הרופא כותב שהסיבה לנזק הגופני היא בשל תאונת דרכים, תאונת עבודה ותיאור קצר של התאונה, נשיכה של כלב וכו'.

 

כמו כן, חשוב לוודא כי הרופא כותב את כל התלונות של הנפגע, וזאת על מנת שלא יווצר מצב בוא לאחר זמן, נזק מסויים לא יוכר ככזה שנגרם בתאונה שכן הוא איננו מופיע על גבי המסמכים הרפואיים הראשונים והסמוכים לתאונה. חשוב להבין כי על הרופא המטפל לציין את תאריך הפניה, תלונותיו של הנפגע, הבדיקות שנעשו לנפגע ותוצאותיהן, המסקנות וההמלצות להמשך.

 

הטיפול הרפואי בסמוך לאחר התאונה הנו חשוב ביותר, שכן, הוא זה שיכול למנוע נזק גופני תמידי. בנוסף, הטיפול הרפואי משמש תיעוד לעצם קרות האירוע התאונתי, ולבסוף, פעמים רבות, ישנו קשר ישיר בין גובה הפיצוי לבין כמות הטיפולים שיקבל הנפגע.

 

כמובן, שאין צורך בקבלת טיפול מוגזם אשר איננו תואם אם אופי הפגיעה רק על מנת לנפח את התיק הרפואי.

 

חשוב מאוד לאסוף ולתעד את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לתאונה. כמו כן, חשוב לשמור את החשבוניות בגין כל ההוצאות שנגרמו לנפגע בשל התאונה, תרופות, נסיעות, חניות, וכו'. במידה והנפגע נעזר בעקבות התאונה בעזרה במשק הבית יש לתעד את העזרה, בייחוד במקרים בהם מי שעוזר במשק הבית איננו מספק חשבונית בגין התשלום. תיעוד העזרה יכלול את תאריכי ושעות העבודה ואת מהות העזרה שהתקבלה, ניקיונות, בישולים, עריכת קניות וכו'.

​

חשוב לדעת כי תיקי נזקי גוף הינם תיקים מורכבים הדורשים טיפול על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה, הבקיא בתחום נזקי הגוף, אשר מתמצא אף בתחום הרפואי ומתייעץ באופן קבוע ועל בסיס קבוע עם רופאים ומומחים רפואיים אשר יכולים לתת הערכה באשר לסיכויי התיק וגובה הפיצוי שיתקבל בסופו של יום, ויכולים לעזור בהכוונת התובע באשר לפעולות שעליו לעשות על מנת למקסם את הפיצוי שיתקבל בסופו של יום מחברת הביטוח.

​

לכן, חשוב מאוד לפנות בסמוך ככל שניתן לתאונה לעורך דין אשר יוכל להכווין את התובע, ואשר יוכל לבסס את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזקים.

​

​

​

​