​

במאמר זה נבחן את נטל ההוכחה בתביעות בשל נזקי אש, נכיר סוגי תביעות כנגד צדדים שלישיים כגון מצית האש, בעל המקרקעין מהם פרצה האש, בעלי מקצוע שגרמו לשריפה, יצרנים וייבואנים כאשר האש פרצה ממכשיר חשמלי לקוי, תביעות כנגד חברת הביטוח, ונכיר את סוגי הנזקים הישירים והעקיפים בגינם ניתן לקבל פיצוי.

​

כאשר נגרם נזק לרכוש כתוצאה משריפה, יש לבחון מהיכן פרצה השריפה.

האדם שמהמקרקעין שבבעלותו או המיטלטלין שבבעלותו פרצה השריפה הוא המזיק. כאשר מדובר באש, על מצית האש קיימת אחריות מוגברת לוודא כי האש אותה הצית לא תגרום לנזקים לאחרים.

 

פקודת הנזיקין מטילה את החובה להוכיח כי לא היתה התרשלות על בעל המקרקעין או המיטלטלין.

 

כאשר מדובר בנזק עצמי, כלומר, הניזוק הוא זה שהצית את האש, הרי שככל שיש בידיו פוליסת ביטוח המכסה נזקי אש, יוכל הניזוק להיפרע מחברת הביטוח שלו המבטחת את הרכוש שניזוק. במקרה כזה, תנסה חברת הביטוח להסיר את הכיסוי הביטוחי בטענה כי המבוטח הצית את האש בכוונה תחילה לגרום לנזקים לרכושו על מנת שיוכל לקבל פיצוי מהפוליסה.

במקרה כזה, הנטל המוטל על חברת הביטוח להוכיח כי למבוטח היה יד בדבר, ועשה זאת בכוונת מכוון, הוא כבד מנשוא, וקשה עד בלתי אפשרי לחברת הביטוח להוכיח כי אכן כך היה.

 

על המבוטח להוכיח כי אירע מקרה ביטוחי, קרי, פרצה שריפה שגרמה לנזק, ואז יעבור נטל ההוכחה לחברת הביטוח להוכיח כי המבוטח הצית את האש בכוונה לגרום לנזק לרכושו.

​

נטל ההוכחה בנזקי שריפה

 

במקרים רבים, האש שפרצה וגרמה לנזקי הרכוש, איננה אש שהוצתה והמצית איבד שליטה על התלקחות האש, אלא מדובר בקצר חשמלי המתרחש באחד ממכשירי החשמל וגורם להתלקחות של הנתיכים וכתוצאה מכך מתפרצת שריפה שגורמת לנזק.

 

במקרה בו טיפל משרדנו, אש התלקחה מארון החשמל של הלקוח כתוצאה מקצר חשמלי. כתוצאה מהתלקחות האש, ניזוקו שתי דירות סמוכות לדירתו של הלקוח, נזקי שריפה ופיח. בעלי שתי הדירות הסמוכות הגישו תביעות לחברות הביטוח המבטחות אותן בביטוח מבנה וקיבלו פיצוי. חברות הביטוח הגישו תביעות שיבוב כנגד הלקוח, כל אחת בגין הנזקים שנגרמו לדירה המבוטחת אצלה והפיצוי אותו שילמה למבוטחה.

 

במקרה כזה, כאמור, על בעל המקרקעין להוכיח כי לא התרשל, כאמור נטל זה הוא כבד מאוד. במקרה הנדון, ארון החשמל ממנו התפרצה האש, טופל יום לפני האירוע על ידי חשמלאי של חברת החשמל. לכן, פעלנו להוציא הודעת צד ג' כנגד חברת החשמל, שכן, לשיטתנו פעולותיו של בעל המקצוע (החשמלאי) מטעם חברת החשמל גרמו לקצר החשמלי.

 

בית המשפט קיבל את התביעה כנגד חברת החשמל לאחר שהוכח באמצעות חוות דעת של חוקר שריפות כי אכן פעולותיו הרשלניות של החשמלאי הן שגרמו לכשל החשמלי.

 

במקרים אחרים, על בעל הדירה ממנה פרצה האש להוכיח כי הוא נקט בכל האמצעים הסבירים בכדי למנוע את התפרצות האש או לכל הפחות את התפשטותה.

 

המקור החוקי לכך שעל בעל המקרקעין או המיטלטלין להוכיח כי לא התרשל הוא סעיף 39 לפקודת הנזיקין הדן בנזקים שנגרמים בשל אש.

​

סעיף זה הופך את נטל ההוכחה שבאופן רגיל מוטל על התובע להוכיח את תביעתו בבחינת "המוציא מחבירו עליו הראיה", כך שנטל ההוכחה יועבר אל עבר כתפיו של הנתבע.

 

בפסקי דין רבים אחרים, כאשר פורצת שריפה בבית וגורמת לנזקים לדירה הסמוכה, על התובע להוכיח כי פרצה אש, כי האש פרצה בדירת הנתבע וכי היא התלקחה אל עבר דירתו של התובע וגרמה לנזקים. ככל שיסודות אלו יוכחו על ידי התובע, הרי שהנטל יעבור כעת אל עבר הנתבע אשר יטען כי לא הוכחה הסיבה לפרוץ השריפה וכי לא התרשל בנסיבות המקרה התרשלות שגרמה לפרוץ השריפה. על הנתבע להוכיח כי הוא נקט בכל אמצעי הזהירות בכדי למנוע את התפרצות השריפה, בין היתר, על ידי טיפול קבוע במכשירי החשמל, בדיקה תקופתית של המכשירים ותקינותם, טיפול ברכיבי החשמל בבית על ידי חשמלאי מוסמך ומקצועי ועוד.

​

בתביעות בגין נזקי רכוש שנגרמו בשל שריפה, יש להתחקות אחר מקור התפרצות האש, את זאת עושים באמצעות חוות דעת של חוקר שריפות. פעמים רבות, כאשר מדובר בשריפה אשר מכבי האש היו מעורבים בכיבויה, ישנו חוקר שריפות מטעם כיבוי אש אשר בוחן את נסיבות התפרצות האש וניתן להיעזר בחוות דעת זו כדי ללמוד על נסיבות השריפה.

​

 

תביעות כנגד בעלי מקצוע בשל שריפה

 

כמובא לעיל, פעמים רבות השריפה נגרמת בשל פעולותיו של בעל מקצוע שהוזעק לטפל בתקלה אחת וגרם במעשיו הרשלניים ובחוסר מקצועיותו לנזקים אחרים אשר הובילו להתפרצות השריפה.

לעיל, הוצג מקרה בו רשלנותו של חשמלאי גרמה לשריפה, אך ישנם מקרים בהם בעלי מקצוע אחרים הם שגרמו לשריפה, כגון טכנאי גז או טכנאי מזגנים.

​

 

תביעות כנגד יצרנים וייבואנים

​

כאמור, נזקי שריפות נגרמים לרוב בשל קצר חשמלי באחד ממכשירי החשמל בבית. כאשר השריפה לא נגרמה בשל פעולותיו של בעל מקצוע רשלן או בשל בעל דירה רשלן יש לבחון מהו מקור השריפה.

שריפות רבות נגרמות בשל כשל חשמלי במכשיר חשמלי. במקרה כזה יש לבחון את המכשיר החשמלי ולבחון האם היתה תקלה ופגם בייצור המכשיר, במקרה כזה ניתן להיפרע בגין הנזקים מהיצרן או היבואן אשר ייצר או ייבא מכשיר פגום.

​

מקרה בו ייצג משרדנו בעל דירה אשר רכש אופניים חשמליים והטעין את הבטריה של האופניים במחסן ביתו. לאחר מספר שעות של הטענה התלקחה הבטריה וגרמה לשריפה במחסן. באמצעות חוות דעת של חוקר השריפות מטעם מכבי האש הצלחנו להוכיח כי האש פרצה בשל תקלה בבטריה והוגשה תביעה כנגד היבואן של האופניים, אשר התקבלה בסופו של יום.

​

​

תביעה כנגד חברת הביטוח

​

בסופו של דבר כאשר לא ניתן למצוא ממי להיפרע, שכן במקרה הספציפי לא היה מעורב בעל מקצוע רשלן או מוצר פגום והאש התפרצה מהנכס של הניזוק, ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח המבטחת את הנכס.

 

במקרה כזה ולאחר שתוגש דרישה לחברת הביטוח, תשלח חברת הביטוח חוקר שריפות מטעמה ושמאי מטעמה אשר יבחנו את הגורם לשריפה ואת גובה הנזקים שנגרמו למבוטח.

 

חברת הביטוח תבחן את חבותה בהתאם לפוליסה ולחריגים המצויים בה ולאחר שתתקבל אצל חברת הביטוח חוות הדעת של חוקר השריפות והשמאי תודיע חברת הביטוח למבוטח האם היא משלמת למבוטח את תביעתו או שמא היא דוחה את תביעתו בשל סיבה כזו או אחרת.

חשוב לדעת כי מומחים אלו הינם מומחים מטעם חברת הביטוח ועל כן יש לקבל את עמדתם בעירבון מוגבל. מטרתם של חוקרים אלו היא כי חברת הביטוח לא תצטרך לשלם כלל או לשלם פיצוי מופחת ככל שניתן.

 

לכן, פעמים רבות חשוב להצטייד בחוות דעת מטעם המבוטח, בייחוד כאשר מדובר בנזקים גבוהים, מומלץ לבקש כי שמאי מטעם המבוטח ייבחן את גובה הנזק ובמידה וחברת הביטוח אינה מוכנה לשלם כלל בשל חוות דעת חוקר השריפות מטעמה יש לבחון הוצאת חוות דעת של חוקר שריפות מטעם המבוטח.

 

הטענות השכיחות של חברות הביטוח הן טענות בדבר אי גילוי, מסירת מידע כוזב, החמרת סיכון, מעורבות בהצתת הנכס ועוד.

​

​

נזק ישיר ונזק עקיף

 

חשוב לדעת כי פוליסות הביטוח השכיחות ביותר אינם מכסות נזקים עקיפים. בפוליסות ביטוח לעסקים ישנו לרוב כיסוי בשל נזקים עקיפים בהתאם לפוליסה ואולם בפוליסות ביטוח דירות אין כיסוי שכזה.

 

נזק ישיר הוא נזק שנגרם בשל השריפה, כגון נזק למבנה ונזק לתכולה. נזק עקיף הוא נזק שנגרם בעקבות השריפה, כגון הצורך בשהייה בדיור חלופי בזמן השיפוץ של נזקי השריפה, הפסדי ימי עבודה ועוד. במקרה של עסק, הרי שגובה הנזקים העקיפים לפעמים עולה על גובה הנזקים הישירים, שכן ישנו אבדן הכנסות בזמן השיפוץ.

 

חשוב לדעת כי אם אין כיסוי בפוליסה בגין נזקים עקיפים, ניתן להגיש תביעה כנגד המזיק בגין הנזקים העקיפים. כלומר, אף שלא ניתן להיפרע מהפוליסה בגין הנזקים העקיפים, ניתן להיפרע מהמזיק בהתאם לפקודת הנזיקין.

 

ואולם, אם יוכח כי חברת הביטוח התעכבה בתשלום תגמולי הביטוח ובכך נגרמו למבוטח נזקים עקיפים נוספים, ניתן יהיה לחייב את חברת הביטוח בגין נזקים אלו. אולם, כאמור, את זאת ניתן להוכיח רק באמצעות בית המשפט ולאחר הגשת תביעה מתאימה.

​

ייצוג על ידי עורך דין

 

כפי שניתן לראות לעיל, ישנה חשיבות רבה בהיוועצות עם עורך דין מקצועי ומנוסה המכיר את דיני הנזיקין ופקודת הנזיקין על בוריה ובייחוד את הפסיקה הרלוונטית ואשר ידע לנווט את התביעה בצורה הטובה ביותר על מנת לקבל את הפיצוי המירבי מהמזיק שגרם לשריפה בהתרשלותו.

 

חשוב לדעת כי גם כאשר הנכס שניזוק מבוטח בחברת ביטוח, יש לאמוד את שווי הנזק שנגרם.

במקרה כזה, הרי שחברת הביטוח תנסה להפחית את גובה הנזק ולבצע תיקון קוסמטי בלבד הדורש מינימום פיצוי למבוטח.

גם במקרה כזה חשוב להתייעץ עם עורך דין מקצועי ומנוסה העובד בצמוד עם שמאים מוסמכים על מנת לבחון את גובה הנזק, ובמידת הנדרש להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח על יתרת תגמולי הביטוח שלא שולמו למבוטח.

​

​