חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר באופן מדוייק למדיי מהי תאונת דרכים.

חשוב להכיר את הוראות החוק הרלוונטיות, שכן לעתים תאונה הנראית בעינינו ככזו שאינה על הגדרת החוק כן מוגדרת כתאונת דרכים ולעיתים להיפך, תאונה שנראית בעינינו כתאונת דרכים, אינה כזו.

 

לכן, מומלץ לגשת לעורך דין המתמחה בתחום דיני הנזיקין בדגש על תאונות דרכים על מנת לבחון את נסיבות המקרה.

​

תאונות דרכים חוסות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. במסגרת חוק זה ניתן לתבוע את חברת הביטוח המבטחת את הרכב המנועי בשל נזקי גוף שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים.

 

תאונת דרכים מוגדרת כתאונה שבה היה מעורב רכב, אופנוע, אוטובוס, רכבת, מלגזה, טרקטורון, הולכי רגל ועוד.

 

בחלק מתאונות הדרכים ניתן להגיש תביעה נוספת מקבילה לתביעה שמוגשת כנגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב המנועי, כגון במקרה בו התאונה אירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה אז תוגש תביעה גם כנגד המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה.

 

תאונת דרכים כוללת בתוכה מספר רב של מקרים אשר לעיתים במחשבה ראשונה איננו מכלילים אותם כתאונת דרכים.

 

"חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" מגדיר תאונת דרכים כאירוע בו נגרם לאדם נזק גופני, "בעקבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הגדרה זו כוללת בתוכה נסיעה ברכב, כניסה ויציאה מהרכב, טיפולי דרך או תיקונים של הרכב, התדרדרותו של הרכב, התהפכותו, חנייתו, העמסת פריטים לרכב ועוד.

 

ישנם דוגמאות רבות למקרים המנויים מעלה, ובין היתר, התנגשות כלי רכב, נפילות באוטובוס כתוצאה מבלימה אף אם אין התנגשות, הולכי רגל שנפגעו כתוצאה מפגיעת רכב, עלייה לרכב וירידה ממנו, פגיעות כתוצאה מסגירת הדלת, ואפילו מקרה בו אדם שעצר לטפל טיפול לא מקצועי ברכב ונכווה מהמנוע.

 

החוק קובע אחריות מוחלטת במקרה של תאונת דרכים, כלומר שאלת האחריות לתאונה במקרה של נזקי גוף אינה נבחנת ואין זה משנה מי הוא האחראי לתאונה. כלומר אף מי שגרם לתאונה ברשלנותו יקבל את הפיצוי בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לו.

 

הדרישה לפיצוי (וכך גם התביעה בסופו של יום) תוגש לחברת הביטוח המבטחת את הרכב בו שהה הנפגע. הולך רגל יגיש תביעה כנגד מבטחת הרכב שפגע בו. במקרה בו הרכב ברח או שביטוח הרכב הפוגע אינו מכסה את התאונה ואינו בתוקף, הדרישה והתביעה יוגשו כנגד קרנית.

​

​

החוק והאחריות לתאונה

 

מטרת החוק היא לתת לנפגעי תאונות דרכים ובני משפחותיהם פיצויים הוגנים בצורה מהירה ואפקטיבית בהתאם לנכות והפגיעה שנגרמה להם.

 

הכרת החוק והבנתו היא הבסיס לקבלת פיצוי הולם ומירבי בהתאם לנסיבות המקרה. אי הכרת סעיפיו הרבים של החוק יוביל לקבלת פיצוי מופחת, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג בהליך על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה.

 

החוק מהווה שינוי פורץ דרך בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפני כניסת החוק לתוקף, היה על הנפגע להוכיח את האחריות לתאונה של הרכב הפוגע, והיו מקרים רבים בהם נפגעים לא קיבלו פיצוי כלל, שכן, התביעות היו מוכפפות לדיני הנזיקין הכלליים. לאחר חקיקת החוק, אין הנפגע נדרש להוכיח אחריות של מאן דהוא לתאונה, ואף במקרה בו הוא האשם בקרות התאונה הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין נזקיו הגופניים שנגרמו לו בעקבות התאונה.

 

סעיפי החוק הרבים אינם פשוטים להבנה וההיוועצות בעורך דין חשובה לאין ערוך בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ניהול המשא ומתן בטרם הגשת התביעה לבית המשפט וניהול התביעה לאחר הגשתה לבית המשפט צריך להתבצע על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה.

 

משרדנו מטפל בתביעות נזיקיות על כל רבדיהם, ובעיקר בתביעות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הניסיון והמקצועיות שנצברו למשרדנו בתביעות אלו יוביל לפיצוי המקסימלי והאופטימלי לנפגע וזאת בפרק הזמן הקצר ביותר שניתן ללא פגיעה בגובה הפיצוי.

​

​

החוק וגובה הפיצוי

 

כאמור לעיל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 מסדיר את התביעות המוגשות בגין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שנפגעו בגופם ובנפשם. החוק אינו דן בשאלת האחריות וקובע אחריות מוחלטת לפיצוי ושאלת האחריות לא תידון. זאת בשונה מתביעות נזיקיות אחרות בהם יש להוכיח את האחריות של המזיק לאירוע המזיק.

 

החוק מגביל את גובה הפיצוי שייקבע לנפגע. במישור הבלתי ממוני קובע החוק תקרה בגין כאב וסבל ועוגמת נפש אשר מחושבת על ידי נוסחה. במישור הממוני קובע החוק הגבלת בסיס השכר המשמש לחישוב ההפסדים שנגרמו לנפגע בהכנסתו, התקרה במישור זו היא שילוש השכר הממוצע במשק. כלומר אף אם הנפגע הרוויח שכר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, יוכל לקבל רק עד פי 3 מגובה השכר הממוצע.

 

החוק קובע כי הגורם המפצה את הנפגע יהיה החברה המבטחת את הרכב בביטוח חובה. במקרים מסויימים תוגש התביעה כנגד קרנית (במקרה בו הנפגע הוא הולך רגל והרכב הפוגע ברח ממקום התאונה ועוד)

 

החוק קובע כי בחישוב גובה הפיצוי ינוכו תגמולים ששולמו לנפגע ממקורות אחרים, כגון במקרה בו התאונה מהווה גם תאונת עבודה והנפגע קיבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, במקרה כזה ינוכו התגמולים שקיבל הנפגע מהמל"ל, זאת במטרה למנוע כפל פיצוי לנפגע.

​

 

מושגים חשובים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

 

תאונת דרכים- מאורע שנגרם בו נזק גופני לאדם, בעקבות שימוש ברכב ממונע ששימש למטרות תחבורה, הכרת המונח היא חשובה מאוד, שכן, פעמים רבות, חברות הביטוח מסרבות לשלם לנפגע את הפיצוי המגיע לו בטענה כי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, הפסיקה הכניסה תחת מטריית "תאונת דרכים" מקרים נוספים אשר במבט ראשון אינם נכללים בהגדרת התאונה כגון, פגיעה בשל טריקת הדלת על היד, הדרדרות הרכב ועוד.

​

אחריות מוחלטת- קבלת הפיצוי איננה בוחנת את שאלת האחריות לתאונה, ואין צורך להוכיח את האחריות לתאונה. כלומר, לא נשאלת השאלה מי היה האחראי לתאונה.

 

קרנית- קרן שהוקמה במטרה לפצות נפגעים שאינם יכולים להיפרע מחברת ביטוח בשל סיבות כאלה ואחרות, כגון, במקרה בו הרכב הפוגע ברח ולא ניתן לאתר את החברה המבטחת את הרכב הפוגע, או במקרה בו לנהג הרכב הפוגע אין רישיון נהיגה ולפיכך חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע מסרבת לשלם פיצוי לנפגע.

​

​

פוליסת ביטוח חובה

 

החוק מחייב את המשתמש ברכב, בין אם זה הבעלים, הנהג או המחזיק, לרכוש פוליסת ביטוח חובה לרכב. פוליסה זו כשמה כן היא, חובה. פוליסה כזו מכסה את הנהג והנוסעים ברכב בפני נזקי גוף שיגרמו להם במקרה של תאונה.

 

הפוליסה אינה בוחנת מי האשם לתאונה, אין לכך רלוונטיות, שכן, מדובר באחריות מוחלטת.

ישנם מקרים בודדים בהם הפוליסה לא תחול, וזאת בהתאם לחריגים המופיעים בפוליסה ובהתאם לחוק חוזה הביטוח. חשוב לדעת כי ישנם מקרים רבים בהם חברת הביטוח טוענת לתחולתו של חריג בפוליסה ומסרבת לשלם תגמולי ביטוח לנפגע, וזאת כאשר החריג אינו חל. לכן, בכל מקרה של דחיית תביעה חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום דיני הביטוח והנזיקין על מנת שייבחן האם טענת חברת הביטוח אמיתית או שמדובר בניסיון להמנע מתשלום פיצוי לנפגע.

 

מטרת החוק היא להביא לפיצוי מהיר של הנפגע מבלי שתבחן שאלת האחריות.

​

כאמור, נפגע בתאונת דרכים יגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב בו הוא היה בזמן התאונה.

במקרה של תאונה שבה הנפגע הוא הולך רגל, התביעה תוגש כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

​

 

סוגי הפגיעות בתאונות דרכים

 

רוב הנזקים הגופניים שנגרמים בשל תאונת דרכים הינם בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והחבלות הגופניות החיצוניות. בתי המשפט הכירו בתחומים נוספים כגון התחום הנפשי פסיכיאטרי ועוד.

הפגיעות הנגרמות בשל תאונות דרכים הינן מגוונות, להלן יפורטו העיקריות שבהן:

• מוות – במקרה של מוות בשל תאונת דרכים קטלנית, זכאים התלויים במנוח לפרנסתם, לפיצויים עבור אובדן התמיכה של המנוח. גם יורשיו של נפגע מתאונה שנפטר בסמוך לאחר התאונה ובשלה, יהיו זכאים לפיצוי אף אם אינם תלויים במנוח.

• פגיעות גופניות – במקרה של פגיעות, זכאי הנפגע לפיצוי בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לו, בשל הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה וככל שיצליח להוכיח שחייו יקוצרו כתוצאה מהתאונה, יהיה זכאי לפיצויים גם בשל כך.

• פגיעות נפשיות – במקרה של נזקים נפשיים שנגרמו בשל התאונה, ניתן יהיה לקבל פיצוי גם בגין נזקים אלו. לעיתים אף אם הנפגע לא היה בתאונה אלא רק ראה את התאונה או שמע עליה בסמוך להתרחשותה, והנפגע בתאונה הנו קרוב מדרגה ראשונה של הנפגע, יהיה זכאי הנפגע לקבל פיצוי בגין נזקיו הנפשיים.

​

​

​

תאונות דרכים קטלניות

​

במקרה שמדובר בתאונה קטלנית אשר הביאה למות הנפגע, בני משפחתו של המנוח "נכנסים בנעליו" ותובעים את חברת הביטוח.

תביעה זו תהא כתביעת עיזבון, כלומר, תביעה במקומו של המנוח, או כתביעת תלויים, כלומר, תביעה של היורשים והתלויים במנוח, אשר תובעים את ההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מאבדן המנוח אשר היה הגורם המפרנס בתא המשפחתי.

 

גובה הפיצוי שיתקבל מאת חברת הביטוח תלוי במספר גורמים:

• גיל המנוח- כאשר המנוח צעיר, בשל העובדה שתקופת ההשתכרות הצפויה שלו היתה גבוהה יותר הרי שהפיצוי שיתקבל יהיה גבוה יותר.

• שכרו של המנוח- ככל ששכרו של המנוח גבוה יותר תהא לכך השפעה על הפיצוי.

• הוצאות- הוצאות שהוציא העזבון לטובת קבורה, ימי אבל, מצבה וכו'.

• הפסדי תמיכה- ככל שישנם ילדים ואלמן/ה, אשר סובלים מאבדן המנוח.

• כאב וסבל- 25% מסכום הפיצוי המקסימלי בגין כאב וסבל.

​

כמובן, שישנם גורמים נוספים המשפיעים על גובה הפיצוי בהתאם לנסיבות המיוחדות והטרגדיות של כל מקרה ומקרה.

בנוסף, מהסכום שייפסק ע"י בית המשפט, יש לנכות סכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, כגון, קצבת שארים.

כאמור לעיל, בשל העובדה שלגובה סכום הפיצוי יש קשר ישיר עם גובה הכנסתו של המנוח, הרי שיש להציג בפני בית המשפט העתקי תלושי המשכורת של המנוח ושל התלויים, וכן, קבלות בגין הוצאות שהוציא העזבון כאמור, בגין הוצאות קבורה, מצבה וכו'.

 

במקרה של תאונת דרכים קטלנית, בה הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי הינם רבים ומשתנים בהתאם לנסיבות ישנה חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין עוד בטרם הפניה הראשונית לחברת הביטוח ובוודאי בעת הגשת התביעה לבית המשפט.

 

ניהול מקצועי של התביעה יגדיל בצורה משמעותית את גובה הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח.

​

​

מועדי התיישנות בתביעות תאונות דרכים

​

תקופות ההתיישנות בתביעות שמהותן היא פיצויים לנפגעי תאונות דרכים משתנה בהתאם לנסיבות המקרה.

תקופת ההתיישנות בשל תביעות נזיקיות רגילות הינה כידוע 7 שנים מיום קרות האירוע. אף בתביעות נזיקיות בשל תאונות דרכים תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום התאונה.

חשוב לציין שאין מדובר בתביעת ביטוח (כזו אשר המבוטח תובע את חברת הביטוח שלו כמו במקרה של נזקי רכוש), שם מועד ההתישנות הוא כעבור 3 שנים מיום קרות האירוע המזכה בתגמולי ביטוח.

ואולם, ישנם מקרים המנויים בחוק בהם תקופת ההתיישנות תוארך מעבר ל-7 שנים כפי שיפורט בהמשך.

​

1. קטין- במקרה בו הנפגע הוא קטין, הרי שתקופת ההתיישנות תתחיל להמנות רק מיום בו הגיע הנפגע לגין 18. רק בהגיע הנפגע לגיל 25 (7 שנים לאחר גיל 18) תתיישן תביעתו. כלומר, יכול להיות מקרה בו קטין נפגע בהיותו בן שנה ותביעתו תתיישן לאחר 24 שנים.

2. מועד גילוי הנזק- במקרים בהם הנפגע לא ידע ולא יכול היה לדעת כי נגרם לו נזק בעקבות התאונה, ורק לאחר תקופה מסויימת החל לרגיש בנזק שנגרם, תקופת ההתיישנות תחל להיספר רק מיום גילוי הנזק ולא מיום התאונה. מיום גילוי הנזק תתחיל תקופת התיישנות בת 7 שנים, ואולם, התביעה תתיישן לאחר 10 שנים ממועד התאונה אף אם טרם עברו 7 שנים מיום גילוי הנזק. בהקשר זה חשוב לציין כי קשה עד מאוד להוכיח מהו מועד הגילוי של הנזק שנגרם בעקבות התאונה, ומנגד קשה יהיה להוכיח כי נזק שהתגלה כעבור מספר שנים הוא בעל קשר סיבתי לתאונה.

3. מצב הנפגע- במקרים בהם הנפגע אינו בהכרה או שמצבו הנפשי אינו מאפשר הגשת תביעה (מצב נפשי מוכח כגון, אשפוז במוסד לחולי נפש וכו'), תתחיל תקופת התיישנות בת 7 שנים רק ממועד חזרת הנפגע למצב המאפשר הגשת התביעה. יצוין, כי במקרה בו מונה לנפגע אפוטרופוס, הרי שתקופת ההתיישנות תחל מיום מינויו של האפוטרופוס.

 

ישנם מקרים נוספים בהם תוארך תקופת ההתיישנות, ואולם יש לבחון כל מקרה לגופו על ידי עורך דין הבקיא בתחום דיני הנזיקין ותאונות הדרכים אשר יוכל למצוא פתרון להארכת מועד תקופת ההתיישנות.

 

בהקשר זה, חשוב להדגיש כי רק הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך עוצרת את מירוץ הזמן ומונעת התיישנות של התביעה. כלומר, הגשת דרישה לחברת הביטוח איננה עוצרת את מירוץ הזמן. בשל העובדה שהגשת דרישה לחברת הביטוח נקראת אף היא "תביעה", העניין מבלבל ויש החושבים כי בכך עצרו את ספירת תקופת ההתיישנות ואין הדבר כך.

​

​

​

​