​

במאמר זה נסקור את נושא הגשת תביעה לנכות כללית לביטוח לאומי. נכיר את הזכאים לקבלת קצבה, את הקריטריונים לקבלת הקצבה ועוד.

 

קצבת נכות כללית

 

קצבת נכות כללית ניתנת לאנשים העומדים בקריטריוני הסף כפי שיובאו להלן, אשר בשל נסיבות כאלה ואחרות איבד את יכולתם לתפקד ולעבוד ולהרוויח פרנסתם בכבוד.

 

הקצבה מיועדת לכל מי שאיבד את כושרו לעבוד, הן אם הסיבה לכך היא פגיעה טראומטית (נפילה, תאונת דרכים, רשלנות רפואית, תאונת עבודה ועוד) והן אם הסיבה היא מחלה או נכות מולדת. מטרתה של הקצבה לספק עזרה מינימלית לנכה אשר איננו יכול לעבוד ולהשתכר.

 

הזכאים לקבלת קצבת נכות כללית

 

חוק הביטוח הלאומי קובע קריטריונים לקבלת קצבת נכות כללית.

 

ראשית הזכאים לקבל קצבת נכות כללית הינם תושבי ישראל, בגילאי 18 ועד גיל פרישה כפי הקבוע בחוק פרישה מעבודה. מתחת לגיל 18 ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות אחרות כגון, גמלת ילד נכה. לאחר גיל פרישה המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת זקנה.

 

על התובע קצבת נכות כללית לעמוד בשני תנאים מצטברים, שיעור נכותו הרפואית ודרגת אי כושר.

 

על פי החוק התובע צריך להוכיח כי הוא סובל מנכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות, או בשיעור של 40% נכות, כאשר אחד מן הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל עומד על לפחות 25% נכות רפואית.

עקרת בית המגישה תביעה לקבלת קצבת נכות כללית, צריכה להוכיח כי היא סובלת מנכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.

 

אופן קביעת הנכות הרפואית

 

הנכות הרפואית נקבעת על ידי ועדה רפואית בביטוח לאומי. הועדה מורכבת מרופאים המתמחים בתחומי הרפואה מהם סובל התובע. ניתן להגיש תביעה בשל כל נכות רפואית לרבות, ליקויים גופניים, נפשיים, ליקויים מולדים, ממחלה או מתאונה.

 

הועדה בודקת ראשית את המסמכים הרפואיים אותם הגיש התובע בעת הגשת התביעה, וכן מבצעת בדיקה קלינית של התובע.

לאחר סיום בדיקת המסמכים הרפואיים ולאחר קיום הוועדה והבדיקה הקלינית, תישלח לתובע החלטת הועדה בצירוף פרוטוקול הוועדה. בהחלטה זו יודיע המוסד לביטוח לאומי לתובע את שיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו.

 

חישוב שיעור הנכות הרפואית

 

כאמור הנכות הרפואית נקבעת על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי המורכבת מרופאים. רופאים אלו קובעים את שיעור הנכות הרפואית בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי וספר הליקויים.

חישוב שיעור הנכות הרפואית שתיקבע הוא חישוב משוקלל של אחוזי הנכות.

 

לשם הבהרת העניין ניקח לדוגמא אדם הסובל מנכות בגבו, ברגלו ובידו. בגין נכותו בשל הבעיות בגב נקבעה לו נכות בשיעור 30%. בגין נכותו בשל הבעיות ברגל נקבעה לו נכות בשיעור 40%. ובגין נכותו בשל הבעיות בידיו נקבעה לו נכות בשיעור 20%. החישוב איננו אריתמטי, קרי, 40 ועוד 30 ועוד 20, אלא מדובר בחישוב משוקלל, כך ש-40% יהיה מתוך 100%, ה-30% יהיה מתוך ה-60% הנותרים, וה-20% האחרונים יהיו מתוך היתרה. במקרה דנן לתובע זה תיקבע נכות רפואית בשיעור של 66% נכות משוקללת.

 

קביעת דרגת אי כושר עבודה

 

לאחר שהתקבלה החלטת הועדה הרפואית בדבר שיעור נכותו של התובע, וככל שהתובע עומד בקריטריונים בדבר שיעור נכותו הרפואית כמובא לעיל, על התובע להוכיח את דרגת אי הכושר שלו.

ועדה של המוסד לביטוח לאומי תבחן את דרגת אי כושר עבודתו של התובע, ותקבע בהתאם לקריטריונים בחוק האם התובע זכאי לקבלת הקצבה. הקצבה משולמת כאמור, למי שאיבד את יכולתו להשתכר בעקבות הליקויים הגופניים.

 

התובע נדרש להוכיח כי הוא איבד את כושרו לעבוד בעקבות נכותו הרפואית בשיעור של 50% לפחות. כלומר, התובע איבד מכושר השתכרותו שיעור של 50% לפחות. הדבר זהה אצל עקרת בית אשר צריכה להוכיח כי איבדה 50% לפחות מיכולתה לתפקד במשק הבית.

 

תקיפת החלטות הביטוח הלאומי

 

תובע אשר נדחתה תביעתו בשל כך ששיעור נכותו הרפואית היה נמוך מהנדרש בחוק, או שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי התובע לא איבד את כושרו להשתכר, יכול להגיש ערעור לוועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי. גם אדם שתביעתו התקבלה אך הוא סבור כי הוא זכאי לקצבה גבוהה יותר יכול להגיש ערר.

 

ועדת ערר לקביעת אי כושר מורכבת מרופא אחד או יותר, ממוחה שיקום ומומחה תעסוקה.

במידה ואף וועדת הערר דחתה את תביעתו, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות שונות. לא ניתן להגיש ערעור לבית הדין בשאלות רפואיות.

 

כפי שניתן לראות, חוקי ותקנות המוסד לביטוח לאומי בנוגע לבקשת קצבה לנכות כללית הינם סבוכים למדיי. מומלץ להגיש את התביעה לנכות כללית בליווי עורך דין מקצועי, הבקיא ושולט בדיני ותקנות המוסד לביטוח לאומי וכזה שיוכל לסייע לפונה, גם במקרה של הגשת ערעור על החלטות המוסד.

​

​