​

חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, קובע כי המועד לתשלום שכר עבודה הינו בסוף חודש העבודה, אלא אם ישנו הסדר חלופי בין הצדדים.

 

הלנת שכרו של העובד פירושה כאשר המעביד אינו משלם לעובד את שכרו עד ליום התשיעי שלאחר המועד האמור, קרי רק לאחר ה-9 לחודש העוקב לחודש העבודה ייחשב הדבר כהלנת שכר.

 

חשוב לדעת כי הלנת שכר נחשבת רק כאשר מולן שכרו הקובע של העובד ולא תוספות נוספות המופיעות בתלוש המשכורת.

​

עוד חשוב לדעת כי תביעה להלנת שכר מתיישנת באופן עקרוני בתוך שנה מיום ההלנה, או בתוך 60 ימים מיום תשלום השכר המולן, ואולם, ישנם חריגים לכלל זה בהתאם לאמור בסעיף 17א' לחוק הגנת השכר.

 

פיצוי בגין הלנת שכר

 

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע כי הפיצוי בגין הלנת שכרו של העובד, יהיה תוספת לשכר המולן של הסכום הגבוה מבין אלה:

 

(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה- החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו- החלק העשירי מהשכר המולן.

(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

 

חשוב לדעת כי מעביד המלין את שכרו של העובד חשוף גם לכתב אישום ועיצום כספי, שכן הדבר מהווה עבירה פלילית, וזאת מלבד התביעה האזרחית שמוגשת על ידי העובד.