פנסיה וביטוח מנהלים

​

 בשנת 2008 נכנס לתוקף צו ביטוח פנסיוני חובה, המכונה צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, משמעותו של צו הרחבה זה היא כי כל מעביד חייב לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני על ידי הפרשה לקרן פנסיה.

הצו נכנס בהדרגה, ולכן, שיעורי ההפרשות החייבות על פי הצו הינם מדורגים.

​

מדובר בחובה מוחלטת המחייבת את כל המעבידים במשק. לא ניתן לוותר על זכות זו ולא ניתן לגרוע ממנה.

תנאי זכאות

החובה להפריש לקרן פנסיה הינה רק לעובד מעל גיל 21 ועובדת מעל לגיל 20 ועד לגיל הפרישה.

עובד זכאי להפרשות אלו רק לאחר שהשלים 6 חודשי עבודה אצל המעביד. ואולם, עובד שהחל במקום העבודה כאשר ברשותו קרן פנסיה פעילה, זכאי להפרשות החל מיום העבודה הראשון, אךהפרשות אלו יבוצעו רק לאחר שישלים 3 חודשי עבודה (כלומר, התשלום המיום הראשון יבוצע רטרואקטיבית).

ההפרשות לקרן הפנסיה הינן עד לגובה השכר הממוצע במשק, עובד המשתכר שכר גבוה מהממוצע במשק, המעביד מחוייב להפריש עד לגובה השכר הממוצע ומעבר לשכר זה הוא רשאי להפריש.

שיעור ההפרשות

כאמור, שיעור ההפרשות נכנס לתוקף בהדרגה.

להלן טבלת שיעור ההפרשות:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

קרן השתלמות

קרן השתלמות זוהי קופת גמל המשמשת כחסכון לעובד. המעביד יכול להפריש לעובד עד לשיעור של 7.5% מגובה משכורתו של העובד על חשבון המעביד ועד לשיעור של 2.5% על חשבון העובד. ניתן למשוך את הסכומים שהצטברו בקופת הגמל לאחר 6 שנים ולקבל פטור מלא ממס.

אין חובה להפריש לקרן השתלמות, אולם ישנם מעסיקים רבים המפרישים סכומים אלו לטובת עובדיהם.