חוק דמי מחלה

חוק דמי מחלה, תשל”ו-1976, מעניק לעובד דמי מחלה בגין ימים בהם נעדר מעבודתו בשל מחלה שלו, של ילדו, בן זוגו או הורהו. עובד צובר בזמן עבודתו אצל המעסיק 1.5 ימי מחלה בגין כל חודש עבודה, כלומר עבור שנת עבודה זכאי העובד ל-18 ימי מחלה. ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה. עובד הנעדר ממקום עבודתו בשל מחלה כאמור, מחויב למסור למעבידו הודעה בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות בצירוף תעודת מחלה חתומה על ידי רופא.

שיעור דמי המחלה

בגין היום הראשון להיעדרותו של העובד אין העובד זכאי לתשלום דמי מחלה. בגין הימים השני והשלישי זכאי העובד ל-50 משכרו היומי, והחל מהיום הרביעי למחלתו זכאי העובד לתשלום מלא של שכרו היומי. שכרו היומי של העובד נקבע על פי ה”שכר הקובע”, כלומר שכר היסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה, ותוספות נוספות המוגדרות כשכר קובע.

מועד התשלום

מועד תשלום דמי המחלה יהיה במועד קבלת המשכורת. אם אישור המחלה ניתן פחות משבעה ימים לפני מועד תשלום המשכורת יידחה מועד תשלום דמי המחלה לחודש העוקב.