גמול שעות נוספות

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951 קובע כי עובד המועסק מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק, יהא זכאי לגמול נוסף בגין שעות אלו. בהתאם לחוק, במקום עבודה בו עובדים במשך 6 ימים בשבוע, יום העבודה הנו בן 8 שעות לכל היותר. במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה הנו בן 8.6 שעות. כלומר, עובד המועסק מעבר לשעות אלו, זכאי לגמול בגין שעות נוספות. תקופת ההתיישנות בתביעה לשעות נוספות הינה 7 שנים.

​גמול בגין שעות נוספות

בעד השעתיים הנוספות הראשונות לאחר שעות יום העבודה, זכאי העובד לקבל תוספת של 25% מהשכר השעתי הרגיל, ובגין השעה השלישית הנוספת ואילך זכאי העובד לתוספת של 50% מגובה השכר. לדוגמא, אדם העובד במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, ומשתכר שכר שעתי של 30 ₪, זכאי לקבל בגין השעה ה-9 שכר של 37.5 ₪ וכך גם בגין השעה ה-10. בגין השעה ה-11 ואילך זכאי העובד לשכר בגובה של 45 ₪.

​הפסקות

חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר גם את הזמנים להם זכאי העובד להפסקה. ביום עבודה המתפרש על פני 6 שעות ויותר, זכאי העובד להפסקה בת 45 דקות. את ההפסקה ניתן לחלק למספר הפסקות, ואולם, חייבת להיות הפסקה אחת לפחות בת 30 דקות.

העובד רשאי לשהות מחוץ למקום העבודה בזמן ההפסקה. ואולם, אם העובד יצא ממקום העבודה בזמן ההפסקה, זמן ההפסקה ינוכה מזמן העבודה, ועל כן לא ייחשב כזמן הנלקח בחשבון שעות נוספות.